הכותבים: עו"ד מתתיהו ברוכים ועו"ד שלום לוי
מפירמת: "לוי-ברוכים, משרד עורכי דין"
אחד מההליכים האפקטיביים ביותר לגביית חובו של החייב, הוא באמצעות הטלת עיקול אצל צדדים שלישיים. לא אחת, אותם צדדים שלישיים אינם פועלים בהתאם להוראות הדין, דבר אשר מעמיד אותם בחשיפת אישית ובמקרים המתאימים, אף בחיובם האישי בתשלום חובו של החייב.
במאמר זה נעמוד על הנטל החוקי אשר רובץ הן על כתפיהם של הזוכה והצד השלישי בסיטואציה שבה הוטל עיקול אצל הצד השלישי. ניתן לזוכים עצות מעשיות כיצד להפעיל לחץ על הצד השלישי, בכדי לגרום לו לפעול בהתאם לצו העיקול ובמקרה הצורך, וכן נסביר כיצד יש להכשיר את הקרקע, לחיובו האישי בחוב החייב.
פרק ד' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), דן בהליכי עיקול אצל צד שלישי. נדגיש כבר בפתח הדברים, כי חייב אשר עומד בצו התשלומים אינו מוגן מפני עיקול נכסיו אצל צדדים שלשיים. לשון אחרת, עצם תשלום צו התשלומים, אינו מונע מהזוכה להטיל עיקולים אצל צדדים שלישיים המחזיקים בנכסי החייב וזאת מתוך תפיסה נכונה של המחוקק, כי זוכה רשאי להמשיך ולפעול כנגד נכסי החייב לצורך גביית החוב.
נסייג עניין זה ונאמר שבפרקטיקה, רשמי ההוצאה לפועל מונעים מהזוכים לעקל את משכורתו של החייב ואת חשבון הבנק שלו, כל עוד החייב עומד בצו התשלומים שנקבע לו (ברגיל גם לא ניתן יהא לנקוט הליכים מבצעיים).
הטלת עיקול אצל הצד השלישי
זוכה יכול לבחור להטיל עיקול על כלל נכסי החייב המוחזקים אצל הצד השלישי, וכן על נכס מסוים. לדוגמא, ניתן להטיל עיקול על כלל נכסי החייב שנמצאים בבנק מסוים (יתרת עו"ש, פיקדונות, ני"ע וכדו') וכן ניתן להטיל עיקול על משכורת בלבד למשל אצל מעביד.
סעיף 44 לחוק ההוצל"פ דן בחובותיו של הצד השלישי אימת הוטל עיקול על כלל נכסי החייב, ואילו סעיף 45 לחוק, דן בעיקול על נכס מסוים. בבסיסן של שתי הוראות חוק אילו, הטיל המחוקק חובה על מקבל העיקול להגיש תוך 10 ימים ממועד קבלת צו העיקול, הודעה בדבר הנכסים שעוקלו ושנמצאים בידו.
בהקשר של עיקול אצל בנקים נדגיש, כי מאחר והטלת עיקול אצל ההנהלה הראשית של הבנק, מחילה את העיקול על כלל נכסי החייב שנמצאים בכל אחד מסניפי הבנק, בעוד שהטלת עיקול והמצאתו לסניף ספציפי, תחיל את העיקול על נכסי החייב בסניף הספציפי בלבד. מוצע כמובן, ככלל, להטיל את העיקול ולהמציאו להנהלה הראשית של הבנק וזאת כמובן, בכדי לנסות ולתפוס נכסים נוספים של החייב בבנק.
לסיכום נקודה זו נציין, כי הצד השלישי שמקבל את צו העיקול, חייב תוך 10 ימים להשיב לצו ולהודיע אם נתפסו נכסים ואם כן לפרטם, ואם לאו.
כיצד נוהגים כלפי צד שלישי שלא פעל כדין?
עצה חשובה שאנו ממליצים לכם ליישמה, היא לתעד כדבעי את אופן המצאת צו העיקול. בפרקטיקה, יכול הזוכה לבחור כיצד להמציא את צו העיקול על ידי הלשכה בעצמה (בדואר או בתקשורת מחשבים), או במסירה אישית. מטבע הדברים, דרך המלך היא להמציא את צו העיקול באופן אישי על ידי הזוכה או מי מטעמו, לצד השלישי.
לאחר שהמצאתם את צו העיקול וחלפו 10 ימים, והצד השלישי לא פעל בהתאם להוראות הדין, או שלכאורה פעל בהתאם להוראות הדין אך השיב לצו העיקול באופן לא שלם ו/או נכון, רשאי הזוכה להזמין את הצד השלישי לחקירה בפני רשם ההוצאה לפועל, על כל המשתמע מכך.
בחקירה עצמה, על הזוכה להוכיח לרשם ההוצאה לפועל, כי צו העיקול הומצא כדין לצד השלישי ואילו זה האחרון, לא השיב לצו העיקול או כאמור, השיב באופן לאקוני. חשוב להדגיש בנקודה זו, כי איננו עדיין במטריה של חיוב הצד השלישי בחוב באופן אישי, אלא מטרתנו בשלב זה עדיין לחקור ולברר אילו נכסים בידי הצד השלישי.
נקדים את המאוחר ונאמר, כי אי התייצבות לחקירה יכולה לסכל את בקשתכם לחיוב הצד השלישי בחוב הפסוק מאחר וישנה חובה להוכיח שאכן עוקלו נכסים אצל השלישי. נוכח קרדינאליות התייצבותו של הצד השלישי לחקירה, רשמים בפרקטיקה נעתרים לבקשות זוכים ומוציאים צווי הבאה נגד צדדים שלישיים בכדי לאכוף עליהם להתייצב לחקירה.
עוד נציין, כי מומלץ בחום להוסיף לסעד זימון הצד השלישי לחקירה, גם סעד של המצאת מסמכים קודם לחקירה, בעניינו של החייב.
חקירת הצד השלישי היא הזדמנות טובה לא רק לחקור ולברר אודות נכסי החייב שהיו בידיו במועד המצאת צו העיקול, אלא גם לחקור אודות הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו של החייב בכלל. לעיתים, רשמי ההוצאה לפועל מנסים להצר צעדי זוכים בהקשר זה. אולם, ניתן לטעון, ובצדק לטעמנו, כי יש לאפשר ולחקור גם אודות החייב עצמו וזאת נוכח סייפת סעיף 46(א) לחוק ההוצל"פ (טיעונים שהועלו על ידינו במסגרת חקירות צדדים שלישיים התקבלו לא אחת).
הטלת עיקול והמצאתו לצד השלישי שלעצמה ברגיל, אינה פעולה אשר גורמת ומביאה את הצד השלישי להעביר מיידית את הנכסים שעוקלו אלא, למנוע את סחירותו של הנכס שעוקל – שכן, מושכלות יסוד בדיני ההוצאה לפועל הינן, כי עיקול מטרתו למנוע סחירות הנכס ותו לא.
לצורך קבלת הנכסים המעוקלים, קרי מימושם (בלשון החוק "העברת נכסים מעוקלים"), יש צורך לבקש צו מימוש מרשם ההוצאה לפועל, שיורה לצד השלישי, לאחר שהנכסים שבידיו עוקלו, להעבירם להוצאה לפועל.
אומנם סטינו כמהה מנושא דיוננו, אולם עשינו זאת בכדי להבהיר, כי באפשרותנו לבקש צו מימוש לנכסים שעוקלו, בין אם מכוח התשובה שהגיש הצד השלישי לאחר קבלת צו העיקול לידיו – בהנחה שפעל כדין, ובין אם עלה בידינו להוכיח בחקירת הצד השלישי, שבידיו נכסים שצו העיקול שהומצא לו, חל עליהם (כוונתנו לצד השלישי שלא פעל כדין ולא השיב לצו העיקול).
חשוב לציין, כי ניתן לבקש צו מימוש לא רק מכוח תשובת הצד השלישי לעיקול או מכוח ממצאי חקירתו, אלא גם מכוח ראיות פוזיטיביות אחרות, כדוגמת תלושי משכורת.
לסיכום נקודה זו, יש להוכיח כי "העיקול תפס". קרי, לאחר המצאת צו העיקול לצד השלישי, היו בידי האחרון נכסים אשר שייכים לחייב.
מתי הצד השלישי יחויב באופן אישי?
בהתאם להוראות סעיף 48(א) לחוק ההוצל"פ ולהלכה הפסוקה בעניין זה, ניתן לבקש ולחייב את הצד השלישי בחובו של החייב, כאשר הצד השלישי ללא כל הצדק סביר, לא פעל בהתאם לצו מימוש שהוצא כנגדו, או שמדובר בצד שלישי שעשה דין לעצמו והוציא מידיו את נכסי החייב.
מנגד, חובה על הזוכה להוכיח שני תנאים מצטברים:
- המצאת צו העיקול כדין לצד השלישי – דנו למעשה בתנאי זה בראשית מאמרנו.
- במועד המצאת צו העיקול היו קיימים נכסים בידי הצד השלישי.
לאחר שהזוכה הצליח להוכיח את שני התנאים המצטברים הנ"ל, נטל השכנוע עובר לצד השלישי להוכיח קיומו של הצדק סביר להתנהגותו.
בעניין זה, נפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך, פ"ד מג(2), 864 בעמ' 869:
"מכאן ששומה עלינו להכריע במחלוקת עובדתית זו על פי נטל הראיה: היינו, על מי מהצדדים הנטל בעניין זה? אמנם כן, נטל השכנוע בהליכי חיוב על פי ס' 48 לחוק ההוצל"פ הוא על המבקש (המשיב בענייננו) שעותר לפי סעיף זה לראש ההוצל"פ לחייב את הצד השלישי (הוא המערער בענייננו) בתשלום החוב הפסוק, כאשר אותו צד שלישי לא מילא אחר הצו למסירת המעוקלים ולא העבירם אל המוציא לפועל. אולם לאחר שהובאו הראיות הללו – מוטל על הצד השלישי נטל השכנוע להוכחת 'הצדק סביר' שמנע ממנו את העברת הנכס המעוקל של המוציא לפועל.
חובת שכנוע זו מעוגנת בעקרון הבסיסי של דיני הראיות, לפיו בעל דין במשפט אזרחי הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת עמדתו יישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו, ולשכנע כי זו אכן מתקיימת"."
ראה גם את פסק דין שניתן ביום 7.6.12, ע"י בית המשפט השלום בקריות (כב' השופט דאוד מאזן) בעש"א (קריות) 36779-11-09 – ענבר שירז נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח':
"בהליך זה, נטל השכנוע מוטל על הנושה בהליכים לחיוב הצד השלישי וכל שנדרש הנושה
להוכיח הוא:
א. המצאת צו עיקול כדין בהתאם להוראות החוק ותקנות ההוצאה לפועל, לידי הצד השלישי
ב. על הנושה להוכיח קיומם של נכסים בידי הצד השלישי ואין די באי מתן הודעה או הודעה לא נכונה מטעמו של הצד השלישי על מנת להקים חיוב על יסוד הוראת סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל.
… אחרי שהנושה עומד בנטל המוטל עליו, או אז, עובר הנטל אל הצד השלישי להוכיח קיומו של הצדק סביר להתנהגותו…"
ראו גם את פסק הדין מיום 26.7.12, שניתן על ידי בית המשפט השלום בבית שאן, ער (ביש"א) 12635-08-11 ליבנה עמוס נ' עטאללה יוסף עלי (2012)(פורסם בנבו):
"נטל השכנוע בחיוב צד שלישי על פי סעיף 48 לחוק, מוטל על שכמו של המבקש לחייב צד שלישי בחוב הפסוק. מאידך, מוטל על צד שלישי נטל השכנוע להוכחת הצדק סביר להתנהגותו, קרי אי מסירת המעוקלים לראש ההוצאה לפועל.
עולה השאלה אם כן, מהו אותו "הצדק סביר". המחוקק, לא מצא לנכון להגדיר מונח זה וכבדרכו של עולם המשפט, נחלצו בתי המשפט ומלומדים למלא ואקום משפטי זה ודבריו של המלומד דוד בר אופיר והפסיקה המאוזכרת בספרו, יענו לכם על השאלה – מהו הצדק סביר:
דוד בר אופיר, הוצאה לפועל – הליכים והלכות, מהדורה שביעית – 2009, בעמ' 863-864:
"החוק אינו מגדיר מהו "הצדק סביר", אך נראה כי הכוונה היא לכל נימוק מתקבל על הדעת שיהווה בסיס להתנהגותו של הצד השלישי, מעשיו ומחדליו. החוק איננו מסתפק בקיומו של הצדק בלבד, אלא מוסיף לכך גם את הדרישה שההצדק יהיה סביר. ודרישה זו מעמידם מבחן אובייקטיבי לקיומו של הצדק לאי העברת המעוקלים אל מנהל הלשכה, כלומר: מבחן ההתנהגות התקינה והמקובלת של אדם מן הישוב, כפי שהיה פועל באותן נסיבות שבהן פעל הצד השלישי (ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי נ' ולך, פ"ד מג(2) 870; ע"א 1796/90 פירר נ' מ"י, פ"ד מו(3), 874)".
לסיום נקודה זו, ברצוננו להעיר שתי הערות חשובות:
- סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לחייב את הצד השלישי, מוגבלת לשוויו של הנכס המעוקל. יחד עם זאת, אין הדבר גורע מאחריותו על פי כל דין.
- דין ההחלטה לחייב את הצד השלישי בחוב, דינה כפסק דין. כלומר, ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל נוסף ועצמאי, נגד הצד השלישי מכוח החלטת החיוב;
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף למתן ייעוץ משפטי, והאמור לעיל אינו ממצה את כל הסוגיות המשפטיות שבנושא הנדון ועשיית שימוש ו/או הסתמכות על האמור, הינו באחריות הקורא בלבד.
לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד מתתיהו ברוכים, באחד מהאמצעים הבאים:
טלפון: 03-5600265 ו/או במייל: matitiahu@l-law.co.il
